"כאשר ההשראה לא באה אלי
אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך"
                                                   
                                                                            זיגמונד פרויד

איך להתחלנו ליצור בבטון?
היה זה יום סתווי.
כל אחת מאיתנו ישבה בעבודה שלה, ושוחחנו לנו בווטסאפ.
שוחחנו על הילדים, בני הזוג, חיים שגרתיים.
ואז, אמרתי -
 בא לי ליצור בבטון, 
זה נראה לי כייף אדיר,
יוצאים דברים כל כך מיוחדים.

נזכרנו ששתינו חוגגות יומהולדת בקרוב ובילויי  משותף זו הדרך הכי כייפית לנו לחגוג.

לא עברה שעה, ולאחר חיפוש במרשתת (הלו הוא האיטנטרנט) 
מצאנו לנו סדנה, אצל נורית דור חיים
 וביום שישי,
 במקום 
לבשל,
לארגן 
ולדאוג להסעות לילדים,
נסענו לנו יחד ליום מקסים.
בילינו שלש שעות של כייף, וחזרנו הביתה כל אחת עם שתי יצירות וטכניקה חדשה ומרתקת.


אלה התוצרים שלנו מסדנת הבטון אותה עשינו ביחד.


מאז, כבר קנינו מלט וחול.
כבר התחלנו לאסוף המון המון אריזות פלסטיק,
 (רק ששומרים אותם מבינים כמה הרבה פלסטיק אנחנו זורקים בכל יום ויום)
התחלנו להסתכל על אריזות בעין קצת אחרת.
ולהכין בבית בטון, לצקת אותו ולראות את הקסם קורה.

אני, אורלי, הגעתי למסקנה שאני אוהבת יותר בטון אפור מבטון לבן.
ואני, עדנה, חושבת שבטון הוא כייף של חומר, והשמים הם הגבול.

אנחנו מאחלות לכם,
ללכת לחפש את ההשראה,
לרדוף אחרי החלום.

עדנה ואורלי



 אהבת?
שמור את הפוסט
נשמח לשיתופים!





נשארים מעודכנים

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת המייל שלך